פשיטת רגל בהליך החדש, מה זה אומר?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פשיטת רגל בהליך החדש מתייחס למתכונת עבודה חדשה לניהול תיקים בהליכי פשיטת רגל, שהוקמה ביוזמת הכונס הרשמי, אשר נועדה להשיג יעדים שונים בפרק זמן קצר יותר ומאפשרת לחייב לצפות את נקודת הסיום שלו ולנושה לדעת תוך כמה זמן חובו יפרע.

הליך פשיטת הרגל מתאים לאדם פרטי או לחברה אשר נקלעו לקשיים כלכליים ואינם יכולים לעמוד בתשלומים שנצברו. בסוף התהליך, לאחר מימוש נכסי החייב לטובת הנושים ועמידה בתנאי תכנית הפירעון, בית המשפט יכול לתת לחייב צו הפטר מחובותיו, כך שלא יצטרך לשאת בתשלום חובות העבר ויוכל לפתוח דף כלכלי חדש, ללא חובות וללא נכסים.

מהי מטרת הרפורמה החדשה?

ההליך החדש בפשיטת רגל נכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2013. מטרתה העיקרית של הרפורמה החדשה היא להגביל את אורכם של הליכי פשיטת רגל. בעקבות השינוי חייבים אשר הוכרזו כפושטי רגל יכולים לקבל תכנית תשלומים נוחה שתתאים ליכולתם הכלכלית ולסיים את ההליך באמצעות קבלת הפטר בתוך פרק זמן קצוב, של ארבע עד חמש שנים, ואף לעתים גם בתוך שנתיים.

סעיף 17 לפקודת פשיטת רגל מסדיר את התנאים הנדרשים להגשת בקשת פשיטת רגל, וקובע כי חייב שצבר חובות בסכום גבוה מ- 17,500 שקלים, ואינו יכול לפרוע אותם יכול לפנות בבקשה אל הכונס הרשמי להכריז עליו כפושט רגל. לאחר שהכונס הרשמי הביע את עמדתו בעניין, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי.

עד לכניסת הרפורמה החדשה לתוקף, ההליך כלל ארבעה שלבים עיקריים: בקשה לפשיטת רגל על ידי החייב או ביוזמת הנושים, מתן צו כינוס נכסים, הכרזה על פשיטת רגל ומתן צו הפטר בסיומו. לנוכח הרפורמה בפשיטת הרגל, ברוב המקרים בית המשפט מוציא צו כינוס נכסים וההליך מתקדם לשלב הבא.

במסגרת ההליך ממומשים נכסי החייב לצורך כיסוי חובותיו, הנאמן רשאי למכור נכסים ששייך לחייב מאז מעשה פשיטת הרגל הראשון, נכס שרכש או שניתן לחייב עד למתן צו הפטר, כספי קופת גמל ותכנית חיסכון, זכויות רכושיות של החייב בחוזה או חוב שצד שלישי חב לחייב ועוד.

הליך פשיטת רגל דורש עמידה בחובת תום הלב מצד החייב, הן לגבי האופן שבו נוצרו החובות והן בהמשך ההתנהלות לאורך התהליך כולו, ושיתוף פעולה מלא עם בעלי התפקידים, כולל הכונס הראשי, המנהל המיוחד והנאמן. שיתוף פעולה מלא מצדו וגילוי כל מידע על רכוש שבבעלותו מקדם את קבלת ההפטר ואף הפרת חובת תום הלב עלולה לגרום לביטול ההליך.

מהם השינויים שנוספו עקב ההליך החדש?

בעקבות יישום ההליך החדש, החייב יכול לסיים את הליך פשיטת רגל בתוך 18 חודשים מיום הגשת הבקשה, כאשר עיקרה של הרפורמה היא מתן אפשרות להציע תכנית פירעון להסדר החובות, כך שלמעשה החייב יכול לקבל כבר במעמד הדיון הפטר מותנה או הפטר חלוט ומלא.

לנוכח הרפורמה, השלב שבו התקיים הדיון המשפטי בהכרזת פשיטת רגל הוסר, ובמקומו מתקיים דיון לאחר 18 חודשים בבקשת החייב כפושט רגל ובבקשה למתן הפטר חלוט או מותנה. אם בית המשפט מחליט לתת צו הפטר, החייב משוחרר מכל חוב בר תביעה, פרט לחובות שאינם כלולים בהפטר והחייב נדרש לשלם אותם גם לאחר שהסתיים הליך פשיטת רגל, כולל חובות שנוצרו עקב צבירת קנסות, חובות שנוצרו במרמה, וחובות לפי פסק דין בתביעת מזונות.

ההליך החדש מקצר משמעותית את פרקי הזמן עד לקבלת הפטר מצד אחד, ועד לפירעון החובות לנושים מן הצד השני. עד לכניסת רפורמה לתוקף, הליך פשיטת רגל היה יכול להיגרר במשך שנים רבות, אשר במהלכן הוטלו על החייב הגבלות שונות, כמו לקוח מוגבל בבנק, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי ואיסור על ייסוד תאגיד.

נוסף על כך, בהליך אין הצטברות של ריביות, החייב מקבל חסינות משפטית מסוימת מפני הנושים, והם לא יכולים להגיש נגדו תביעות ואף לא לגבות את הכספים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. החסרונות הם שלאורך כל ההליך ישנה חשיפה גדולה ופלישה לפרטיות. החייב נדרש לדווח על הכנסותיו והוצאותיו באמצעות הגשת דוחות תקופתיים, עליו לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסופו של דבר יתחיל מנקודת אפס.