פשיטת רגל של אדם פרטי, כיצד מתחילים?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הליך פשיטת הרגל מיועד לאדם פרטי או לחברה אשר צברו חובות ולא מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. ההליך מסתיים לאחר שנכסי החייב מומשו לטובת הנושים ולחייב ניתן הפטר מחובותיו, כך שהוא לא נדרש לשלם עוד את חובות העבר והוא יכול לפתוח דף כלכלי חדש בחייו.

בספטמבר 2013, נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה בפשיטת רגל. באמצעות השינוי אורכם של הליכי פשיטת רגל מוגבלים בזמן, החייב יכול לקבל תכנית פירעון נוחה, ולקבל הפטר מחובותיו בתוך ארבע עד חמש שנים, ואף אם הוא עומד בתנאים, משתף פעולה עם בעלי התפקידים המעורבים בהליך ומגלה מידע על כל רכושו, הוא יכול לקבל הפטר גם בתוך שנה וחצי או שנתיים.

הליך פשיטת רגל מתאים לאדם פרטי שצבר חובות בסך של 17,500 שקלים ומעלה, ואינו יכול לפרוע אותם בתוך פרק זמן סביר. חייב המעוניין לפתוח בהליך יכול להגיש בקשת פשיטת רגל אל הכונס הרשמי לבקש להכריז עליו כפושט רגל. לאחר קבלת התייחסות הכונס הרשמי, החייב נדרש להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי. לנוכח הרפורמה בהליך פשיטת הרגל, ברוב המכריע של המקרים ניתן צו כינוס לבקשת החייבים, וההליך מתקדם לשלב הבא.

מימוש נכסי חייב

במסגרת הליך פשיטת רגל ממומשים נכסי החייב לצורך כיסוי החובות. תחת פיקוח הכונס הרשמי ובית המשפט, רשאי הנאמן למכור את הנכסים לצורך פירעון חלקי של חובות החייב, כולל: נכס ששייך לחייב מאז מעשה פשיטת הרגל הראשון, נכס שרכש החייב או שניתן לו עד להפטר, כספי קופת גמל ותכנית חיסכון, זכויות רכושיות כמו: זכות החייב בחוזה או חוב שצד שלישי חב לחייב ועוד.

לאורך כל ההליך מוטלת על החייב חובה למסור מידע אמיתי ומלא ולשתף פעולה עם הגורמים המוסמכים. אם החייב יעמוד בצו התשלומים, יגיש את הדוחות ויפעל בתום לב, על פי הוראות בית המשפט, בסיום ההליך הוא יכול לקבל צו הפטר, אשר ימחק את רוב החובות הנותרים, פרט לחובות שההפטר לא חל עליהם.

יתרונות הרפורמה החדשה

עד לכניסת הרפורמה לתוקף בספטמבר 2013, כלל הליך פשיטת רגל ארבעה שלבים עיקריים: הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי החייב עצמו או ביוזמת הנושים, מתן צו כינוס על נכסי החייב, הכרזת פשיטת רגל ומתן צו הפטר בסיום ההליך.

החייב נדרש לעמוד בחובת תום הלב, הן לגבי האופן שבו נוצרו חובותיו והן בהתנהלות לאורך ההליך כולו, הכולל שיתוף פעולה מלא עם כונס הנכסים, המנהל המיוחד והנאמן. היתרונות באים לידי ביטוי בכך שאין הצטברות של ריביות על החובות, החייב מקבל הגנה משפטית מפני הנושים, אשר כל עוד הוא מצוי בהליך, הם אינם יכולים לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל ולהגיש נגדו תביעות בבית משפט, והסדרת החובות מתפרסת על פני תקופה קצרה יחסית.

בעקבות יישום הרפורמה ישנה אפשרות מעשית שהחייב יסיים את ההליך בתוך זמן קצר של 18 חודשים מיום הגשת הבקשה, כאשר עיקרה של הרפורמה היא לתת אפשרות לחייב להציע תכנית תשלומים נוחה להצעת הסדר, כך שלמעשה הוא עשוי לקבל הפטר מותנה או הפטר חלוט ומלא כבר במעמד הדיון.

השלב שבו התקיים הדיון המשפטי בהכרזת החייב כפושט רגל הוסר, ובמקומו מתקיים דיון לאחר 18 חודשים הן בבקשת החייב לפשיטת רגל והן בבקשה למתן צו הפטר חלוט או מותנה. אם בית המשפט מחליט לקבל את הבקשה לצו הפטר, החייב משתחרר מכל חוב בר תביעה, פרט לחובות שההפטר לא חל עליהם, כגון: חובות שנוצרו עקב קנסות, חובות שנוצרו במרמה, וחובות לפי פסק דין בתביעת מזונות.

עד לכניסת הרפורמה, הליך פשיטת רגל יכול היה להיגרר על פני שנים רבות, והיה מדובר בהליך מתיש וארוך, שבמהלכו הוטלו על החייב הגבלות שונות, כמו הגבלה על חשבון בנק, עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיסי אשראי וייסוד חברה. ואולם, לאור הרפורמה ההליך יכול להתקצר משמעותית אם החייב יפגין רצון ממשי לכך ויפעל על פי הוראות הכונס הרשמי ובית המשפט.

עם זאת, למרות כל היתרונות, בהליך פשיטת רגל של אדם פרטי ישנם גם חסרונות, כגון: חשיפה של החייב ופלישה לפרטיותו. על החייב מוטלת חובה לדווח על הכנסותיו והוצאותיו, עליו לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסיום ההליך הוא יתחיל מנקודת אפס. ואף הפרת החובה למסור מידע מלא ולשתף פעולה מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר.