מהן זכויות נושה בפשיטת רגל?

דרגו את המאמר

התקבלו 6 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נושה בפשיטת רגל הוא כל מי שחייבים לו כסף או רכוש. נושה יכול להיות אדם פרטי, חברה, או גוף פיננסי כמו בנק, ספק המספק מוצרים לבית עסק, בעל נכס המשכיר אותו ועוד. הליך פשיטת הרגל מאפשר לנושה לגבות את החובות המגיעים לו או חלק מהם באמצעות מימוש נכסי החייב וצו תשלומים חודשיים.

הליכי פשיטת רגל נועדו להתמודד עם מצב שבו החייב נקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ולשלם לנושים. ההליך מנסה לאזן בין זכויות הנושה לבין זכויות החייב, כך שבסופו, הנושה יקבל את הדיבידנד המגיע לו והחייב יוכל לפתוח דף כלכלי חדש בחייו באמצעות קבלת צו הפטר. 

מי יכול להגיש בקשת פשיטת רגל?

נושה הוא אדם או תאגיד המחזיק בזכות קניינית או כספית כלפי החייב. לדוגמה: בעל הדירה יכול להיחשב כנושה לגבי חוב השכירות העתידי, הבנק הוא נושה של לקוח שנטל ממנו הלוואה, הנושה יכול להיות גם קטין הזכאי למזונות מהוריו על פי פסק דין מזונות, ואף כל אדם אשר החייב לא עמד בחובותיו כלפיו מכוח פסק דין חלוט.

ישנן מספר דרכים שבמסגרתן הנושה יכול להביא לפירעון החוב כלפיו. בשלב ראשון, רשאי הנושה לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד החייב לצורך גביית החוב. אם החוב לא נגבה באמצעות הליכי ההוצאה, יכול הנושה להגיש התראת פשיטת רגל נגד החייב ובהמשך לכך להגיש תביעת חוב.

סייג לזכויות של נושה בפשיטת רגל

סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסי החייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, אינו יוכל ליהנות מהליכי הוצאה לפועל לעומת הנאמן, אלא אם השלים את ההליך לפני מתן צו הכינוס, ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה פשיטת רגל.

כמו כן, תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה כלפי הנושה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, לא ניתן לתבוע במסגרת הליך פשיטת רגל. ואף אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב שחל על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

בקשת פשיטת רגל על ידי נושה

נושה שעומד בתנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל, רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד מי שחייב לו כספים או רכוש. התנאים לפתיחת ההליך הם: גודל החוב, כך החוב גבוה מסך של 86,532 שקלים, החוב הוא סכום קצוב בכסף, אירע מעשה פשיטת רגל בתוך שלושה החודשים שקדמו להגשת הבקשה, והבקשה מסתמכת על מעשה פשיטת הרגל הזה ואף קיים קשר של החייב לישראל, כלומר הוא גר בישראל או היה לו בית בארץ בשנה שקדמה להגשת הבקשה.

לאחר קבלת אישור מהכונס הרשמי, הנושה רשאי להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן יתקיים דיון בבקשה למתן צו כינוס נכסים. במסגרת הליכי פשיטת הרגל, נערכת אסיפת נושים שבמסגרתה הנושים יכולים להגיע להסדר עם החייב בכפוף לאישור בית המשפט, כדי להסדיר את החובות.

הרווח העיקרי של הנושה מהליך זה, הוא היכולת להגיע להסדר יחסי בעניין חובו והאפשרות למנוע מהחייב להתחמק מתשלום באמצעות הברחת נכסיו או הנהלות חסרת תום לב. מאחר שהליכי פשיטת הרגל דורשים מהחייב להתנהל בתום לב מוגבר והפרת חובה זו עלולה להביא לסיום ההליך וחזרה להוצאה לפועל.

סדר עדיפויות בין הנושים

במסגרת הליכי פשיטת הרגל, הנושה אינו פועל לבדו אל מול החייב והתנהלותו לצורך גביית החובות נעשית כמכלול, תוך איזון בין האינטרסים של הנושים השונים. כך לדוגמה, קיים סדר עדיפות מבחינת הנושים, כאשר חובות מסוימים יכולים ליהנות מדין קדימה על פני חובות אחרים.

נושה מובטח הוא נושה שיש בידיו ערובה לחוב שמגיע לו מהחייב, כמו שעבוד של נכס של החייב, והוא נהנה מכך שצו כינוס ועיכוב הליכים לפני צו כינוס לא חלים על הערובה שבידו והוא רשאי לממש אותה כדי לפרוע את החוב בכפוף לאישור בית המשפט המחוזי.

נושה בדין קדימה הוא נושה אשר החוב שלו נמצא בעדיפות בהליך אחרי נושה מובטח ורק לאחר שהחוב שלו ייפרע, ניתן יהיה לפרוע את החוב לדרגות הנמוכות יותר. נושה בדין קדימה יכול להיות עובד שלא שולם לו שכר עבודה או אישה שמגיע לה דמי מזונות.

נושה רגיל הוא נושה שאינו נושה מובטח או נושה בדין קדימה והוא יכול לקבל תשלום רק לאחר שהנושים האחרים יקבלו את חלקם. כמו כן, הנושה לא ייפרע במסגרת הליכי פשיטת רגל עבור כל החוב, אלא כל אחד מהנושים יקבל את חלקו באופן יחסי.