צו הבאה בפשיטת רגל, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
צו הבאה הוא צו המורה למשטרה לעצור חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל ולהביא אותו ללשכת הכונס הרשמי או להתייצב בפני בית המשפט. הצו יכול להינתן לפי בקשת הנושים או בקשת בעלי התפקידים השונים, כמו המנהל המיוחד או הנאמן בפשיטת רגל, כאשר החייב אינו מתייצב לבירור שהוזמן אליו, לחקירה שהוזמן אליה, או לכל בדיקה אחרת אצל הכונס הרשמי.
סעיף 59 לפקודת פשיטת הרגל, מסדיר את הנושא של זימון וצו הבאה וקובע כי לאחר שניתן צו כינוס לנכסי החייב, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, לתת צו המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 18ג לפקודה, להתייצב בפני הכונס הרשמי.
צו הבאה לחקירת חייב על ידי הכונס הרשמי
סעיף 18ג. לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, הכוללת את גובה הכנסותיו והוצאותיו, החובות שצבר והיקף נכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, לבדו ובשיתוף עם אחרים.
לצורך קיום חקירה הכונס הרשמי רשאי, בנוסף לשאר סמכויותיו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו, ולפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכה.
במקרה שהחייב לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, להכריז על פשיטת רגל, אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחות ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם הבקשה הוגשה בידי החייב.
מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לענייניו של החייב
בית המשפט רשאי להוציא צו המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לענייניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסור אותם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם, למסור לכונס הרשמי או לבית המשפט, או להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט.
חייב שניתן לגביו צו הבאה והוזמן ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לבית המשפט לחקירה. על הכונס הרשמי או מי מטעמו חל איסור לחשוף את תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ואסור לו לעשות בהם כל שימוש, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות הפקודה, או לפי צו של בית המשפט.
באילו מקרים ניתן להטיל צו הבאה?
הליך פשיטת רגל מיועד לאנשים פרטיים ובעלי עסקים הרוצים למחוק את כל חובותיהם ולזכות בהגנה מלאה מפני הנושים. ההליך מתחיל בהגשת בקשה לצו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל, המוגשת במשרדי הכונס הרשמי סמוך למקום מגורי החייב. הבקשה נבדקת על ידי הכונס, מאושרת ועוברת לבית המשפט המחוזי.
לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל ממתין החייב לצו הכינוס, שמשמעותו היא שבית המשפט הורה על הגנה על נכסיו, עיכב את כל ההליכים נגדו וביטל את כל העיקולים וההגבלות שהוטלו עליו כתוצאה מחובותיו לנושים. צו כינוס קובע את גובה התשלומים החודשיים, ותאריך לדיון בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל, ואף במסגרת הרפורמה החדשה ניתן לקבל צו הפטר כבר במעמד הדיון.
מיום קבלת צו כינוס החייב רשאי לנהל חשבון בנק עם כרטיס אשראי והוראות קבע. העיקול על משכורתו מבוטל ומבוטלת גם ההגבלה על רישיון הנהיגה. כמו כן, לא יינקטו נגדו הליכי גבייה ועיקולי המיטלטלין ופקודות המאסר מבוטלים. במקרה שהחייב צריך לשלם דמי מזונות הוא יפסיק לשלם אותם, ורק לאחר שגרושתו תגיש בקשה לקצוב לה מזונות הוא יידרש לשלם סכום שיקבע בית המשפט המחוזי, כאשר בדרך כלל מדובר בסכום נמוך משמעותית מהסכום שחייב אותו בית המשפט לענייני משפחה.
גובה התשלום החודשי שנקבע אינו תלוי בשיעור החובות אלא במאזן הכנסות החייב מול הוצאותיו, וכן בגורמים שונים כמו מצבו הרפואי, המשפחתי, גילו, השכלתו ועוד. בעקבות הרפורמה החדשה הליך פשיטת הרגל הוגבל היום בזמן ואורך כיום כ-18 חודשים, לאורך תקופה זו החייב נדרש להגיש דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו ולעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.
במהלך התקופה יעבור החייב חקירה אצל המנהל המיוחד שימונה מטעם בית המשפט במטרה לראות שיצר את חובותיו בתום לב. במקרה שהחייב יתנהל בהתאם להוראות בית המשפט והמנהל המיוחד לאורך התקופה הקצובה, יהיה באפשרותו להיות מוכרז כפושט רגל ואף לקבל הפטר מחובותיו כעבור 18 חודשים מיום הדיון. נגד חייב שלא הופיע לחקירה כנדרש, ניתן להוציא צו הבאה, המורה עליו להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט.