ריבית על חובות בפשיטת רגל, מה מגיע לנושים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

לאחר מתן צו כינוס לנכסי חייב המצוי בהליך פשיטת רגל, הנושים נדרשים להגיש תביעות חוב למנהל מיוחד או לנאמן, בתוך ששה חודשים מיום מתן צו, כדי לקבל את התשלומים המגיעים להם, או לפחות חלק מהסכום, כתוצאה ממימוש וחלוקת נכסי החייב. הנושים יכולים לתבוע ריבית והפרשי הצמדה על החובות שהצטברו מיום שבו הם היו צריכים להיפרע ועד למועד מתן צו כינוס.

את תביעת החוב יש להגיש לבעל התפקיד הממונה בתוך חצי שנה מיום מתן צו כינוס הנכסים, בצירוף תצהיר המאמת את האמור בתביעה ואסמכתאות לביסוס החוב. ניתן לתבוע ריבית והפרשי הצמדה מיום שבו החוב צריך היה להיפרע ועד למועד מתן צו כינוס. אם הנושה לא יגיש תביעת חוב במועד הקבוע בחוק, או לא יגיש תביעת חוב באיחור בכפוף לאישור הכונס הרשמי, הוא לא יהיה זכאי לקבל דיבידנד מנכסי החייב, ומלוא החוב יימחק עם מתן צו הפטר.

במקרה שהחוב נובע מדמי שכירות או תשלומים עתיים אחרים, אשר החייב נדרש לשלם גם לפני מתן צו כינוס וגם בתקופה שלאחר מכן, ניתן להגיש תביעת חוב רק לגבי החלק שמגיע לנושה עד ליום מתן הצו, כך שהחוב שנוצר לאחר מתן צו כינוס אינו חוב שניתן לתבוע במסגרת הליך פשיטת רגל.

ריבית או הצמדה עד לצו כינוס

סעיף 75 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי כל חוב בסכום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום מתן צו הכינוס כבר חלף מועד הפירעון שלו והוא בר תביעה בפשיטת רגל, רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמזמן הפירעון שנקבע במסמך ועד לתאריך הצו.

זאת אם לא נקבע במסמך מועד פירעון, לתקופה שמן היום שבו נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך מתן צו כינוס, ובתנאי שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כאמור. במקרה של חוב שמועד פירעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, רשאי הנושה לתבוע אותו כאילו הוא עומד לפירעון מידי, והוא זכאי לתשלום דיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר.

ריבית על חובות שהוכרו

סעיף 134 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי לאחר שהוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית, ייחשבו הריבית או התמורה לעניין הדיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לעניין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. כמו כן, על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים הבאים: 

האחד, כל חשבון בין חייב לנושה שהוסדר בתוך שלוש השנים טרם היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מלוות ובין בדרך אחרת, ניתן לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת.

השני, תשלומים ששילם החייב לנושה לפני מתן צו הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

השלישי, אם היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

ריבית והצמדה מיום צו כינוס

תקנה 101 לתקנות פשיטת הרגל מסדיר את נושא ריבית והצמדה מיום צו כינוס, וקובע כי החלטתו של נאמן לפי סעיף 81 לפקודה, הקובע כי הנאמן רשאי, על פי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו החל מיום צו הכינוס ועד לתשלומם בפועל ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית. על פי תקנה 101 לעניין הוספת הפרשי הצמדה וריבית לא תיעשה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות שנתבעו בפשיטת הרגל. וכי החלטה בעניין זה תינתן בתוך שישים ימים מיום תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי.