זכות הצבעה של נושים בפשיטת רגל

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אסיפת נושים מפגישה את כל האנשים או הגופים שהחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל חייב להם כספים או רכוש והגישו נגדו תביעות חוב. במסגרת האסיפה יכולות להתקבל החלטות שונות, בעניין אישור או דחייה של הצעות פשרה או הסדר לפני שניתן צו כינוס לנכסי החייב, לאחר מתן צו כינוס או אחרי הכרזת פשיטת רגל. בנוסף ניתן לקבל החלטה לגבי הכרזה או אי הכרזת החייב כפושט רגל ועוד החלטות נוספות הקשורות להליך.

סעיף 26 לפקודת פשיטת רגל קובע כי לאחר שניתן צו כינוס, על הכונס הרשמי לזמן אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או לתת לו הפטר ומה דרך הטיפול בנכסיו. אולם במקרים מסוימים, יכול הכונס הרשמי לוותר על האסיפה, ולהחליט שלא לקיימה, אם השתכנע כי אין בכך תועלת להליכי פשיטת הרגל.

סעיף 26(ב) לפקודה קובע כי זכות הצבעה באסיפת נושים נתונה רק לנושים שהגישו תביעת חוב, ונושה שלא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים בחוק, אינו רשאי לקחת חלק באסיפה ולהצביע במסגרתה.

מהם התנאים להגשת תביעת חוב?

סעיף 71 לפקודה קובע כי ניתן להגיש תביעה רק על חוב או חבות קיימים או עתידים, וודאיים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו כינוס, או שיחולו עליו לפני קבלת צו הפטר עקב התחייבות מלפני מתן הצו.

כל נושה שטוען כי החייב המצוי בפשיטת רגל חייב לו כספים או רכוש, רשאי להגיש תביעת חוב לבעל התפקיד שמטפל בהליך שהוא מנהל מיוחד או נאמן, בתוך ששה חודשים מיום מתן צו כינוס, בצירוף תצהיר ואסמכתאות לביסוס החוב הנתבע.

ואולם הכונס הרשמי המשמש כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, בהתקיים תנאים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

זכות הצבעה של נושים רגילים

תקנה 61 לתקנות פשיטת הרגל, מסדירה את זכות ההצבעה באסיפה, וקובעת כי זכות ההצבעה באסיפה תינתן רק לנושה שהגיש כדין תביעת חוב נגד החייב. במקרה שניתן צו כינוס נגד שותף בשותפות, כל נושה שהשותף חייב לו יחד עם שותפים אחרים בשותפות, רשאי להצביע.

המועד להגשת תביעת חוב הוא לא יאוחר מיממה אחת, כלומר 24 שעות לפני הזמן שנקבע לאסיפה או במועד מוקדם מזה שנקבע בהודעת הזימון לאסיפה. יושב ראש האסיפה רשאי לאשר תביעה לשם הצבעה או לדחות אותה, ואף ניתן לערער על החלטתו לבית המשפט.

אם ליושב ראש היה ספק לגבי אישור או דחיית התביעה, עליו לסמן אותה כתביעה שיש עליה התנגדות ולהתיר לנושה להצביע על תנאי שאם תקוים ההתנגדות תיפסל הצבעתו. על פי דרישת יושב ראש, נדרש כל נושה להציג כל מסמך שעליו מבוססת תביעת החוב. כמו כן, נושה לא יכול להצביע באסיפה על סמך חוב לא קצוב או מותנה או ששוויו אינו ודאי.

זכות הצבעה של נושים מובטחים

נושה מובטח הוא אדם או תאגיד שיש בידו ערובה לחוב שמגיע לו מהחייב, כמו בנק, בעל נכס וכדומה. היתרון של נושה מובטח הוא שצו כינוס ועיכוב הליכים לפני צו כינוס לא חלים על הערובה והוא רשאי לממש אותה, באישור בית המשפט, כדי לפרוע את החוב. ואולם במקרה שערך הערובה אינו מכסה את מלוא החוב, הוא נחשב לנושה רגיל ביחס ליתרת החוב.

כדי לממש את זכות ההצבעה באסיפה כנושה מובטח, נדרש הנושה לציין בתביעתו את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה, והוא יכול להצביע רק עבור הסכום העולה על שווי הערובה שבידו.

נושה לא זכאי להצביע עבור חוב על סמך שטר חליפין או שטר חוב שבידו, אלא אם הסכים לראות כערובה בידו, לצורך ההצבעה בלבד, את מה שחב כלפיו על פי השטר לחייב שאין נגדו צו כינוס. לפי הוראות תקנה 64, תוך 28 ימים לאחר שהצביע נושה, הנאמן או הכונס הרשמי מוסמכים לדרוש מנושה מובטח לוותר על הערובה לטובת כלל הנושים לאחר שישולם לו שוויה.

הצבעה על ידי שלוח מטעם הנושה

תקנה 67 מסדירה את הרשות להצביע, וקובעת כי במסגרת האסיפה רשאי הנושה להצביע בעצמו או על ידי שלוח להצבעה, או על ידי העברת הודעה לכונס הרשמי או לבעל התפקיד מראש. במידה והחליט הנושה לשלוח נציג מטעמו, עליו לחתום על ייפוי כוח להצבעה ולהגיש את המסמך למזמן האסיפה בתחילתה או במועד מוקדם יותר שקבע המזמן. כמו כן, הנושה רשאי למנות את הכונס הרשמי לשלוח מטעמו.

נציג מטעם הנושה המשמש לצורך העניין כשלוח באסיפה לא יכול להצביע בעד החלטה העשויה, באופן ישיר או עקיף לאפשר לו או לשותפו או למעסיקו לקבל כל טובת הנאה מנכסי החייב, מלבד שיעור הדיבידנד המגיע לו כאחד מנושי החייב. ואולם אם יש בידו ייפוי כוח להצביע בעד מינויו לנאמן, הוא רשאי להצביע על פיו.