עבירת פשיטת רגל של אי ניהול פנקסי חשבון כנדרש, מה ההשלכות?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
סעיף 221 לפקודת פשיטת הרגל עוסק בעבירה פלילית של אי ניהול פנקסי חשבון כיאות, לגבי פושט רגל שעוסק בעסק או במסחר, כשנתיים לפני שהוגשה בקשה פשיטת רגל, תוך כדי ההליך עצמו ואף לאחריו.
בגין עבירה של אי ניהול פנקסי חשבון כיאות, ניתן להעמיד את החייב לדין עוד לפני ההכרזה על פשיטת רגל. הגוף שיוזם את ההליכים נגד חייב הם בדרך כלל הנושים או הכונס הרשמי, וסמכות השיפוט בענייני עבירות פשיטת רגל נתונה לבית המשפט המחוזי.
חייב שלא ניהל פנקסי חשבון כיאות צפוי לסנקציה פלילית מכוח פקודת פשיטת הרגל, עד כדי הטלת עונשי מאסר לתקופות שונות, שיכול להגיע אף לארבע שנות מאסר, אם החייב ביצע את העבירה במזיד לאחר שהוכרז כפושט רגל או לאחר שניתן בעניינו צו כינוס נכסים.
עם זאת ההתיישנות על עבירה של אי ניהול פנקסי חשבון כיאות לפי פקודת פשיטת הרגל, עומדת על שלוש שנים, כך שאם לא נפתח הליך פלילי נגד החייב תוך שלוש שנים מיום שבוצעה העבירה, לא ניתן יהיה להאשים אותו מכוח הפקודה, אולם במקרה זה, בית המשפט רשאי לבטל את הכרזת פשיטת הרגל ולבטל את צו כינוס הנכסים בגין ניצול ההליך לרעה והתנהלות החייב בחוסר תום לב.
סעיף 221א קובע כי חייב שהוכרז כפושט רגל, או מי שניתן צו כינוס על נכסיו, שהיה עוסק בעסק או במסחר זמן כלשהו תוך השנתיים שבתכוף לפני שהוגשה נגדו בקשת פשיטת הרגל, ולא ניהל פנקסי חשבון כיאות בכל אותה תקופה, בין היום שבו הוגשה הבקשה ובין היום שבו ניתן צו הכינוס, או לא שמר את כל פנקסי החשבון שניהל כאמור, יאשם בעבירת פשיטת רגל.
החייב לא יורשע בעבירה במקרים הבאים:
אם חובותיו הבלתי מובטחים ביום שבו ניתן צו הכינוס לא עלו על 5,000 שקלים או על סכום אחר שנקבע בפקודה. אם מעולם לא הוכרז לפני כן כפושט רגל ולא הגיע לידי פשרה או הסדר עם הנושים, וחובותיו כאמור לא עלו על סכום שנקבע בפקודה, או אם החייב הוכיח כי בנסיבות עסקו או מסחרו היה המחדל בתום לב וניתן לנמק אותו באופן סביר.
סעיף 221(ד) קובע כי לעניין זה, חייב יחשב כמי שלא ניהל פנקסי חשבונות כנדרש, אם לא ניהל אותם ככל הנחוץ להראות או להסביר את העסקאות שביצע ואת מצבו הכספי בעסק שלו או במסחר, ובכלל זה פנקסים שיש בהם רישומים יום-יומיים בפירוט מספיק של כל המזומנים שהתקבלו והמזומנים ששולמו, ואם בעסק היו כרוכות עסקאות במיטלטלין, עליו להציג סיכומים של ספירות מצאי שנתיות, ובמיטלטלין שנמכרו שלא בקמעונות לצרכן, גם רישום כל המיטלטלין שנמכרו ושנקנו בפירוט מספיק של הקונים והמוכרים כדי זיהוי המיטלטלין, הקונים והמוכרים.