עיכוב הליכים מחמת הכחשת חוב, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
בית המשפט שדן בבקשת הנושים למתן צו כינוס ונקיטת הליכים נגד החייב, רשאי להורות על עיכוב הליכי פשיטת רגל מחמת הכחשת חוב על ידי החייב, או להתנות את המשכם בתנאים מסוימים על פי שיקול דעתו, זאת כאשר החייב מתייצב בדיון משפטי ומתכחש לעובדה שהוא חב חוב בכל סכום שהוא לנושה.
בית המשפט מוסמך לעכב את ההליכים עד למועד משפט נוסף, אשר ידון בדבר החוב עצמו. במעמד זה, בית המשפט יכול לדרוש דמי ערבות אשר ישמשו כערובה לתשלום דמי החוב על ידי החייב על פי הוראות סעיף 16 לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 16 לפקודה עוסק בסוגיה של עיכוב הליכים מחמת הכחשה של החייב את החוב הנטען כלפי הנושים. סעיף 16א קובע כי אם התייצב החייב לדיון בבקשה לפשיטת רגל שהוגשה ביוזמת הנושה, והחייב כפר שיש לו חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל הליכי פשיטת רגל, לתקופה הדרושה למשפט בדבר החוב, ואף רשאי לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות הנושה במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו.
סעיף 16ב קובע כי במקרה שעוכבו הליכים, רשאי בית המשפט לתת צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שראוי לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.
עיכוב הליכים מחמת אי ידיעה על קיומו של חוב חלוט
בחודש יולי 2003, הגיש הבנק בקשה לצו כינוס והכרזה על החייב כפושט רגל, בטענה כי החייב כיהן כאחד ממנהלי חברת השקעות, והיה ערב לה בגין הלוואה שנטלה בגובה של 4,280,000 דולר עד לסכום של 1,116,000 שקלים לפי כתב ערבות משנת 2001 ועל סך של 200,000 שקלים על פי כתב ערבות נוסף.
בחודש אוגוסט 2003, שלח עורך דינו של החייב מכתב כי מרשו השתחרר זה עתה מאשפוז ממושך בבית חולים וכי מצבו הכללי אינו טוב, וביקש אורכה לצורך מתן תשובה למכתב ההתראה וכתוצאה מכך השהה הבנק את ההליכים. אולם בהמשך החל הבנק לחשוד כי הבקשה לאורכה, נועדה להרוויח זמן, וכי החברה והערב לא מתכוונים להסדיר את החוב.
לאור החשד הגיש הבנק תביעה נגד החייב ועיקולים זמניים. בתגובה הגיש החייב בקשת רשות להתגונן, שטרם נידונה. החייב הכחיש, על פי תצהירו ועדותו בפני בית המשפט את החוב, וגרס כי לא ניתן היה לעשות שימוש בכתב ערבותו מאחר שהוא חדל מלהיות דירקטור בחברה, ומסר הודעה על כך לרשויות. לפיכך לא התכוון לערוב לחברה החברה כשאין הוא בה בעל תפקיד.
בית המשפט סבר כי החייב אכן ביצע מעשה פשיטת רגל, עקב העברת נכסים לבתו, אולם החליט לעכב את ההליכים עד למתן פסק דין חלוט בבית המשפט המוסמך על קיומו של החוב, לפי סעיף 16 לפקודת פשיטת רגל וקבע כי צו המניעה הזמני שניתן לבקשת החייב יישאר על כנו כבטוחה אפשרית לחוב ולהוצאות. בנוסף חייב את המבקש בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 שקלים.