מהו צו פשיטת רגל, ומה משמעותו?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
צו פשיטת רגל הוא צו שנותן בית המשפט המחוזי שדן בהליך במסגרת הכרזת פשיטת רגל והוא קובע כי החייב פושט רגל. הצו מקנה את נכסי החייב לנאמן, לצורך מימוש נכסים וחלוקתם בין הנושים.
סעיף 42 לפקודת פשיטת רגל קובע כי לאחר שניתן צו כינוס על נכסי החייב, והנושים הסכימו במסגרת אסיפת נושים בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז כפושט רגל, או שהנושים לא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו בתוך פרק הזמן שקבע בית המשפט, יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ולאחר מכן יהיו נכסיו ניתנים לחלוקה בין הנושים ויוקנו לנאמן.
צו פשיטת רגל מקנה את נכסי החייב לנאמן. לאחר מתן הצו, כל נכסי החייב, נמכרים ומחולקים לנושים לצורך פירעון חלקי של חובותיו, פרט לנכסים שאינם למימוש, כגון: מוצרי מזון, כלי אוכל ומטבח, בגדים, קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי וחפצים המשמשים את החייב לצורך פרנסתו.
סעיף 42 קובע כי צו פשיטת רגל ניתן לאחר שניתן צו כינוס והתקיימה אסיפת נושים שבה הוחלט שיש להכריז על החייב כפושט רגל, או לאחר שהתקיימה אסיפת נושים ולא נתקבלה בה החלטה, או כאשר לא התקיימה אסיפת נושים, ובקשת פשרה או הסדר לאחר מתן צו כינוס לא אושרה.
עקרון עדיפות ועקרון השוויון לחלוקת נכסים
לאחר שניתן צו פשיטת רגל, נכסי החייב מכונסים ומחולקים לנושים באמצעות תביעות חוב. חלוקת נכסים מבוססת על שני עקרונות: עקרון העדיפות ועקרון השוויון. על פי עקרון העדיפות קיימות קטגוריות חוב שונות בעלות דרגה שונה.
עדיפות ראשונה לחלוקת נכסי החייב מוענקת לחובות של נושים מובטחים, אשר הבטיחו את חובם באמצעות שעבוד. לאחר מכן נמצאות הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל. הבאים בסדר הם חובות בדין קדימה, הכוללים חובות שכר עבודה, מסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב מזונות. לאחר פירעון חובות בדין קדימה באים יתר החובות.
על פי עקרון השוויון הקובע כי כל הנושים מצויים בדרגת עדיפות זהה, החלוקה מתבצעת באופן שוויוני בהתאם לשיעור הנשיה מתוך כלל החובות באותה דרגה. במקום לנהל את ההליך בדרך של מימוש נכסים ניתן להגיע להסדר נושים, באמצעות שינוי תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, על דרך של הפחתת הסכום או דחיית מועד החזר החובות.
מועד תחילתה של פשיטת רגל
סעיף 84 לפקודת פשיטת רגל עוסק במועד תחילתה של פשיטת רגל. על פי הוראות סעיף זה, הליך פשיטת רגל, בין אם הוגש על פי בקשת החייב ובין אם הוגש על פי בקשת נושה או נושים, מתחיל בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת רגל שבגינו ניתן צו כינוס נכסים.
במקרה שהחייב עשה יותר ממעשה אחד של פשיטת רגל, תיחשב תחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת רגל. עם זאת, העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה, אין בה כדי להפקיע את תוקף בקשת פשיטת רגל, צו כינוס או של הכרזה.
לפיכך, פשיטת רגל מתחילה מהיום שבו אירע מעשה פשיטת רגל הראשון שעשה החייב, וזה התאריך הקובע לצורך הקניית נכסי החייב לנאמן. מועד זה רלוונטי, במקרים שבהם מבקש הנאמן לבטל העברת נכס שביצע החייב לפני פשיטת רגל.