האם בית המשפט יתחשב בגילם המתקדם של החייבים למתן הפטר?

דרגו את המאמר

בני זוג הנמצאים בהליך פשיטת רגל מעל עשר שנים, פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטענו כי אין באפשרותם לעמוד בצו התשלומים, לכן ביקשו הפטר. מנגד טען המנהל המיוחד כי יש לדחות את הבקשה ואף להפסיק את ההליך בגין חוסר תום לב של החייבים.

בשנת 2013 הוכרזו החייבים כפושטי רגל. עם כניסתם להליך החייב הצהיר על חובות בסכום כולל של 3 מליון שקלים והחייבת הצהירה על חובות בסכום של 187,000 שקלים. מזה שנתיים החייבים אינם עומדים בצו התשלומים בסך 500 שקלים ולא משלמים לקופות הכינוס את התשלום החודשי. ולמרות שבקשתם להפחתת התשלום נדחתה, הם לא שילמו דבר.

המנהל חשד כי החייב מנהל את החברה הרשומה על שם נכדו

מדוח המנהל המיוחד עלה כי החייב חלוץ בתחום הדפוס בארץ. הוא הקים מספר בתי דפוס ומשנת 2000 החלה החברה שהיתה בבעלותו לצבור הפסדים והיא קרסה בעקבות בקשת פירוק בגין הצטברות חובות מס גבוהים.

המנהל טען כי החייבים הגישו דוחות חלקיים, לקוניים וזהים לקודמיהם, לכן נוצר אצלו הרושם כי הם אינם משקפים את המציאות ואף בחקירתם נתגלו סתירות ותמיהות רבות. בין היתר התעורר חשד שהחברה שהוקמה על ידי הנכד מנוהלת על ידי החייב ולא על ידי הנכד כפי שנטען.

הנאמן ערך ביקור בבית החייבים במטרה להתרשם מתנאי המגורים ולאמת את הממצאים שעלו מהחקירות. הנאמן התרשם כי החדר, אשר לפי טענת החייבים מתגורר בו הנכד משמש כמחסן שספק אם בכלל ישנים בו, והשתכנע כי אין ספק שהנכד לא מתגורר בדירה. בעקבות הביקור הנאמן המליץ להגדיל את צו התשלומים לסך של 2,500 שקלים לכל אחד מהחייבים.

מנגד טען החייב כי יצא לגמלאות בשנת 2003 ואינו עובד למעלה מעשר שנים. החייב הודה כי הנכד פתח את העסק והשתמש בשמו, אולם הדגיש כי הוא לא מנהל את עסקיו לא במישרין ולא בעקיפין, ולא נהנה מהכנסות חודשיות או הטבות כלשהן וכי העסק לא מכסה כיום את ההוצאות. החייב חזר על הטענה כי הוא ואשתו אינם יכולים לשאת עוד בתשלומים החודשיים ומבקשים לפטור אותם מהתשלום החודשי.

הנאמן סבר כי לאור התנהלות החייבים ומחדליהם לא ניתן לתת להם הפטר

לקראת הדיון בבקשה להפטר הנאמן המליץ על ביטול הליכי פשיטת רגל וביטול הדיון עד להסרת מחדליהם של החייבים. לטענתו החייב ממשיך לעבוד בדפוס ולשרת את לקוחותיו, והוא שוכר מבנה תחת החברה הרשומה על שם נכדו ונמצא בקשר יום יומי עם הלקוחות וספקי החברה.

כונס הנכסים טען כי החייבים לא משלמים את התשלומים החודשיים ולא מגישים דוחות, וציין כי בדרך כלל היה ממליץ על ביטול ההליך, אולם לאור גילם המתקדם של החייבים ולאור תביעות החוב שאינן גבוהות הסכים להשאיר אותם בהליך בתנאי שיסירו את המחדלים.

בית המשפט קבע כי אין מקום למתן הפטר ואף היה מקום להורות על ביטול ההליך, אך סבר כי לאור הזמן הרב שבו נמצאים החייבים בהליך ולאור גילם, ניתן לשקול מתן הפטר, זאת אם ישלימו את חוב הפיגורים שצברו.

פש"ר 33355-02-12