האם הנאמן יכול להסתמך על מידע שפורסם באינטרנט אודות החייב?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בחודש מרץ 2013 הגיש החייב בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו הפטר. מנגד הגיש הנאמן בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל, עקב חוסר תום לבו של החייב, בטענה כי החייב מסתיר את הכנסותיו האמיתיות ומגיש דוחות שקריים.

בשנת 2006 ניתן כנגד החייב צו לכינוס נכסיו, וכחמש שנים מאוחר יותר הוכרז כפושט רגל, ומונה נאמן לנכסיו. במעמד צו הכינוס הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,000 שקלים, ועם ההכרזה על פשיטת רגל, הוגדל צו התשלומים לסכום של 1,500 שקלים.

ההצעה למתן הפטר אינה מאזנת בין זכויות הנושים והחייב

בעת מועד הבקשה להפטר הצטבר בקופת הכינוס סך של 120,000 שקלים. עם זאת גם הנאמן וגם כונס הנכסים התנגדו להכרזת החייב כפושט רגל, בטענה כי הסתבכותו בחובות ולהתנהלותו בהליך מעידים על חוסר תום לב, והצעתו למתן הפטר אינה מאזנת כראוי בין זכויות הנושים והחייב.

על פי העובדות, הוגשו נגדו 11 תביעות חוב, הכוללות תביעות בנקים, יתרת מזונות עבור גרושתו ושלושת ילדיו, חוב בדין קדימה, ותביעות חוב נוספות, בסך כולל של 1,600,000 שקלים.

האם החייב מנהל תחת שם בדוי חברה בתחום שוק ההון והמט"ח?

מדו"ח הביניים שהוגש עלה כי הנאמן העסיק חוקר פרטי, אשר גילה כי החייב מנהל עסק של ייעוץ בשוק ההון, ומפרסם עצמו תחת שם בדוי, ואף עוסק במתן קורסים ובמכירת ספרות מקצועית שכתב. על כן ביקש הנאמן לבטל את הליכי פשיטת רגל. 

בחקירתו הבהיר החייב, כי הוא עובד בחברה של בת זוגו כשכיר, ומקבל שכר חודשי בסך 5,500 שקלים. עוד ציין כי הוא עושה שימוש בשם ספרותי, בשל הקושי לפעול תחת שם של פושט רגל. בתום החקירה החייב הסכים להציג את הדו"חות הכספיים של החברה.

בחודש אפריל 2014, לאחר שהושלמה כתיבת ההחלטה בבקשת החייב למתן הפטר, הגיש הנאמן בקשה בהולה לעיכוב מתן ההחלטה, אשר התבססה על כתבה שהתפרסמה אודות החייב בעיתון "כלכליסט", בנוגע לרווחי החברה בתחום שוק ההון והמט"ח שבבעלות בת זוגו.

בכתבה דווח כי החברה הפיננסית הפכה לאחרונה לחברה ציבורית, והיא מפוקחת כעת על ידי הרשות לניירות ערך, עוד עלה כי אחרי חתימה על זיכרון דברים, מחצית ממניות החברה יעברו לבעלות החייב שיהפוך לשותף והוא זכאי בנוסף לקבל סך של 86,000$.

המידע מבוסס על שמועות בלבד וכלל אינו נכון

החייב טען מנגד כי המידע שמסר הנאמן שגוי ומבוסס על עדות שמועה, והדגיש כי אין לכך כל ראייה. בנוסף בת זוגו הצהירה כי היא הבעלים והמנהלת של החברה ולא החייב, וזיכרון הדברים נעשה לטובת החברה, והתמורה והזכויות שנקבעו בו היו לטובת החברה בלבד. עוד ציינה כי החייב אינו קשור לעניין, למעט העובדה, כי הינו מועסק בחברה, ואף הוסיפה מסמכים רלבנטים המאשרים זאת.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את טענות החייב, וקבע כי גם אם ניתן לייחס לו חוסר תום לב מסוים בהתנהלותו בהליך פשיטת הרגל, אין זה מצדיק נקיטה בצעד דרסטי של ביטול הליך פשיטת הרגל, ואף מצא כי ראוי ליתן לחייב הפטר מותנה, עד למתן הפטר חלוט.

פש"ר 243-06