הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקת זכויות בדירתו של החייב לבנו

דרגו את המאמר

במסגרת הליכי פשיטת רגל, הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקת זכויות של החייב בדירת המגורים שלו לבנו. מנגד טען הבן כי הוא רכש את הדירה מאביו ומתקיימים תנאים חריגים לפי פקודת פשיטת הרגל, שלפיהם אין לבטל את העברת הזכויות.

בית משפט המחוזי בתל אביב יפו נדרש להכריע בסוגיה זו.

בחודש אפריל 2001 הוגשה נגד החייב שהינו תלמיד ישיבה, תביעת חוב אחת, בעקבות עסקה לרכישת חנות ברחוב אלנבי בתל אביב. בגין אותה עסקה חייב בית משפט השלום בחודש יולי 2003 את החייב בתשלום של 169,000 לנושה.

הנושה ביקש להכריז על פשיטת רגל של החייב

מאחר ופסק הדין לא נפרע, הנושה נקט בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת ההליכים החייב הצהיר שהוא נעדר רכוש והכנסות. בנסיבות אלה, הנושה הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל ובחודש יולי 2008 החייב הוכרז כפושט רגל. בחודש יולי 2014 אישר המנהל המיוחד במסגרת הליכי פשיטת רגל את תביעת החוב בסך 258,767 שקל לצורך חלוקת דיבידנד.

החייב הינו בעל מחצית זכויות דירה בחולון, כאשר המחצית השנייה היתה של אשתו. בחודש ינואר 2002, לאחר הגשת התביעה ובטרם מתן פסק הדין, חתמו החייב ואשתו על ייפוי כוח במטרה להעביר את הזכויות בדירה על שם בנם ללא תמורה. באותה תקופה החייב ואשתו המשיכו להתגורר בנכס וטענו כי שילמו לבנם דמי שכירות.

הנאמן הגיש בשנת 2010 בקשה לביטול ההענקה של הזכויות בדירה מהחייב לבנו, מאחר והיא מהווה לטענתו הענקה פסולה, על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל. על פי סעיף זה הענקת הזכויות בנכסים בטלה לאדם שהוכרז כפושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום העברת הזכויות.

הנאמן טען כי הבן לא הציג בפניו אסמכתא מהימנה שלפיה הוא משכיר את הדירה להוריו, והסכם השכירות שהוצג הינו מסמך למראית עין בלבד. כמו כן, הריהוט בדירה שייך לחייב ולאשתו.

הבן חסך כסף ורכש מהוריו את הדירה

בשנת 2012 נפטרו החייב ואשתו. הבן תיאר את מצבם הבריאותי הלקוי של הוריו, וטען כי הוא אפשר להם להתגורר בדירתו, מאחר וטיפל בהם וסעד אותם, על כן החליטו בשלב מסוים להעביר את הזכויות בדירה על שמו. עוד ציין הבן כי הוא יצא לעבוד בגיל 14 וחסך כסף שאפשר לו לרכוש את הדירה והוסיף כי העברת הזכויות עומדת בכל הפטורים הקבועים בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להורות על ביטול ההענקה. לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל, יש לבחון את ציר הזמן בגדרו בוצעה פעולת ההענקה, ביחס לפתיחת הליך פשיטת הרגל. כמו כן, יש לבחון את מצבו הכלכלי של החייב באותה עת, ולבדוק האם הוא היה יכול לפרוע את חובותיו וגם אם ההעברה בוצעה לצד שלישי ללא תמורה.

בית המשפט ביטל את הענקת הזכויות לבנו של החייב

מבחינת לוח הזמנים הבקשה לביטול עונה על הנדרש מאחר וחלפו שנתיים מאז הענקת הזכויות בנכס וטרם חלפו עשר שנים מיום שנעשה החייב פושט רגל. החייב היה מודע לתביעה נגדו, הוא לא היה מסוגל לשלם את חובו וההענקה בוצעה פחות מחודש לאחר שבית המשפט נעתר לכתב התביעה.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את הבקשה של הנאמן וקבע שהעברת הזכויות של החייב בדירה לבנו בטלה בהיותה הענקה אסורה ובנוסף הסמיך את הנאמן לנקוט בהליך פירוק שיתוף במקרקעין נגד החייב.

פש"ר 1534-06