האם בית המשפט ייעתר לבקשתם של פושטי רגל למניעת העברת הזכויות על הנכס?

דרגו את המאמר

בית משפט העליון דן בבקשתם של פושטי רגל, למתן סעד זמני על מנת למנוע ביצוע דיספוזיציה בדירת המגורים שלהם, בכדי שהנכס יוכל לעבור לקופת פשיטת הרגל, עד להכרעת בית המשפט בערעור בתיקי פשיטת רגל.

הסכם המכר נערך למראית עין בלבד

בחודש יוני 2006 ניתן נגד החייבים, שהינם זוג נשוי, צו כינוס נכסים והם הוכרזו כפושטי רגל, על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. כחמש שנים מאוחר יותר המשיב רכש את זכויותיהם של החייבים על דירת המגורים שלהם בגן יבנה, בכפוף לתשלום תמורה בסך 250,000 דולר. אך עם זאת בין הצדדים התגלו חילוקי דעות בנוגע לתוקפו של הסכם המכר, בעוד שהמשיב דרש את אכיפתו של ההסכם, טענו החייבים כי הוא נערך אך ורק למראית עין וסירבו למסור למשיב את החזקה על הדירה. המשיב עתר לבית המשפט בשנת 2003 בתביעה לאכיפת הסכם המכר ובית המשפט הורה על פינוי החייבים מן הנכס.

ההסכם נחתם במטרה לאפשר למשיב לקבל משכנתא על הנכס

במסגרת הליך פשיטת הרגל נרשמו הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, האוסרות דיספוזיציה בנכס, לכן הנאמן עתר לבית המשפט בבקשה להותיר אותן כפי שהן. כמו כן, ביקש הנאמן לבטל את הענקת הנכס למשיב, ולהשיב לחייבים סכום של 258,340 שקל, אשר התקבל לידי המשיב באמצעות הגדלת המשכנתה על הנכס.

הנאמן טען כי הסכם המכר נחתם למראית עין והוא בטל בהיותו בגדר הענקה אסורה. המבקש טען כי החייבים נקלעו לקשיים כלכליים ולקחו הלוואות בשוק האפור, מאחר והם התקשו להשיג מימון לחובות, לכן סיכמו עם המשיב לערוך הסכם פיקטיבי, במטרה לאפשר לו לקחת משכנתא, שתכסה את חובותיהם. עוד טען המבקש כי החייבים חתמו על קבלות פיקטיביות, מתוך לחץ, ללא שקראו את ההסכם.

בית המשפט המחוזי קבע כי הסכם המכר בתוקף

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי החייבים חתמו על ההסכם לכן חוזה המכר תקף. על החלטה זו ערער הנאמן בבקשה למתן סעד זמני, בטענה כי העסקה בוצעה טרם כניסתם להליך פשיטת רגל של החייבים והם לא היו כשרי פירעון באותו מועד.
עוד טען כי סך החובות עומד על כמיליון שקל ובקופת פשיטת הרגל הצטברו 62,000 שקל בלבד, וכי זהו הנכס היחיד שברשותם של החייבים, שממנו הנושים יכולים להיפרע ואם תבוצע הדיספוזיציה, תימנע האפשרות להשיב את הנכס אל קופת פשיטת הרגל. עוד טען המבקש כי המשיב לא ייפגע ממתן הסעד הזמני, מאחר והוא רשאי לעשות כל שימוש בנכס, למעט דיספוזיציה.

המשיב טען מנגד כי העסקה לא היתה בגדר הענקה אסורה, היא נעשתה בתום לב ובאותה תקופה החייבים היו כשרי פירעון.

אם הנכס יימכר לרוכשים לא יהיה ניתן להשיבו לקופת פשיטת הרגל

בית המשפט העליון עיין בבקשה ונעתר לבקשה למתן סעד זמני, מאחר ומאזן הנוחות השתנה לטובתו של המשיב. העליון קבע כי בית משפט המחוזי לא קבע אם העסקה היתה בגדר הענקה אסורה, כפי שטען המבקש ואם התמורה שסוכמה בהסכם היתה שוות ערך ביחס לשווי הנכס. בנסיבות אלה קבע בית המשפט העליון כי יש להשאיר את הערות האזהרה המונעות כל דיספוזיציה בנכס, לכל תקופת הערעור.

ע"א 268/14