בית המשפט איננו רשאי להורות על מאסר פושט רגל ללא נוכחותו בדיון

דרגו את המאמר

ביטול מאסר פושטת רגל בגין העדר נוכחות בדיון

ע"פ 2006/13

הליכי פשיטת רגל הינם הליכים אשר עלולים לגרור סנקציות קשות כנגד החייבים. לעיתים, כאשר בית המשפט קובע כי החייב צריך לשלם סכום כסף מסוים לקופת פשיטת הרגל, והאחרון איננו פועל כאמור, ייתכן והוא ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בשל ביזיון בית המשפט. עם זאת, בית המשפט לא יורה על מאסר פושט רגל אלא במסגרת דיון שנערך בנוכחותו של החייב. במידה והחייב איננו מגיע לדיון, והסיבה לכך הינה מוצדקת, בית המשפט איננו רשאי לגזור עליו מאסר בפועל בהעדרו. דוגמא לסוגיה כגון דא ניתן לראות במקרה שלהלן.

מדובר בערעור פלילי אשר הוגש על ידי פושטת רגל כנגד פסק דין שניתן בעניינה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין ניתן במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. המבקשים (כונס הנכסים הרשמי והמנהלים המיוחדים) טענו כי החייבת הייתה אמורה לשלם סכום של כרבע מיליון שקלים לקופת פשיטת הרגל. לטענתם, בית המשפט המחוזי קבע באופן מפורש כי אם היא לא תעשה כאמור היא תיאסר למשך 60 ימים.

החייבת העלתה שתי טענות כנגד פסק הדין שהורה על מאסרה:

1. טענה פרוצדוראלית - נפל פגם פרוצדוראלי בפסק דינו של בית משפט קמא, וזאת משום שבניגוד לסעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית המשפט, בית המשפט הורה על מאסרה חרף אי התייצבותה לדיון. אי לכך, נטען כי החייבת לא זכתה למצות את זכות הטיעון הנתונה לה לפי חוק.
2. טענה מהותית - בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע קנס ולחילופין מאסר על החייבת, וזאת נוכח "שינוי נסיבות מהותי" ממועד הגשת הבקשה לפי פקודת ביזיון המשפט, לבין מצבת הכספית החיובית בקופת הכינוס.

בית המשפט העליון: "פגם משמעותי בפסק הדין"

בית המשפט העליון בחן את המקרה וקבע כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט, ניל הנדל, הדגיש כי לפי סעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית המשפט, אין לפסוק מכוח סעיף זה ללא התייצבות הממרה או הבאת האחרון לבית המשפט באמצעות צו תפיסה. הנדל הוסיף כי ללא קשר לשאלת הסיבה שמאחורי העדר התייצבותה של פושטת הרגל במקרה דנן, אי קיום הוראות סעיף 6(2) לפקודה עלה כדי "פגם משמעותי בפסק הדין".

בית המשפט הוסיף כי הדברים נכונים למרות שהחייבת לא התייצבה לדיון חרף דחיית בקשתה לדחות את מועדו. בפסק הדין בעליון הודגש כי הוראותיו הדווקניות של סעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית המשפט מקפלות בתוכן משמעות מהותית. דהיינו, הסנקציה החריפה של מאסר פושט רגל לפי פקודת ביזיון בית המשפט איננה יכולה להיות מופעלת כאשר החייב לא זכה לטעון כנגדה ולהציג גרסתו מדוע אין לפעול כנגדו בהליך כה חריף.

בית המשפט חיזק את דבריו גם באמצעות סעיף 7(1) לפקודת ביזיון בית המשפט. על פי סעיף זה, ניתן להורות על מאסר של ממרה פסק דין כאשר אין אפשרות למצוא את האחרון בכל שטחה השיפוטי של המדינה. במקרה דנן, פושטת הרגל טענה כי היא לא התייצבה לדיון מחמת מצב בריאותי. דהיינו, לא היה מדובר בחייבת ש"עקבותיה נעלמו".

בפסק הדין בעליון הודגש עוד כי אי התייצבות ממרה פסק דין בדיון למאסרו לפי פקודת ביזיון בית המשפט דומה באופייה לחובת הנוכחות מבחינת נאשם בהליך פלילי טרם הטלת עונש מאסר על האחרון. כאשר מדובר בהליך פלילי, סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אין גוזרים מאסר על אדם שלא בנוכחותו (זולת בחריגים מסוימים).

לסיכום,

במידה ואתם מצויים בהליכי פשיטת רגל, ואינכם מסוגלים לשלם את התשלום החודשי לקופת הכינוס, מומלץ לפנות בהקדם לבית המשפט ו/או לעורך דין מטעמכם. עם זאת, חשוב לזכור כי למרות שאי תשלום סכומים לקופת הכינוס עלול לעלות כדי ביזוי בית המשפט, לא ניתן להורות על מאסרכם ללא אפשרות לטעון כנגד המאסר. במידה ובית המשפט של פשיטת הרגל חרג מסמכותו, פתוחה בפני החייב הדרך לפנות בערעור לבית המשפט העליון.