בקשת כונס נכסים לשכר טרחה ביניים

דרגו את המאמר

בקשת כונס נכסים לשכר טרחה

בהליכי פירוק או פשיטת רגל, ממונים כונסי נכסים לחברה המתפרקת או לאדם פושט הרגל. כונס הנכסים מתמנה על ידי ההוצאה לפועל או גוף שיפוטי על מנת שיכנס בנעליו של פושט הרגל. הוא מתמנה כאחראי על הנכסים השייכים לאדם אחר, כדי למנוע מצב בו נכסים אלו מוברחים כך שלא יהיה ניתן לבצע את פסק הדין כנגד פושט הרגל.

כונס הנכסים יכול לנהל, למכור ולהשתמש בנכס במסגרת תפקידו. כל סכום כסף שמגיע לידו מהנכס מועבר להוצאה לפועל. חלק מחובותיו של הכונס הן לפעול בצורה שמיטיבה עם החייב, כאשר הלה צריך לאפשר לו לעשות כך ולהימנע מסיכול פעולותיו. הכונס משמש גם כמעין שליח של בית המשפט או כל גוף שיפוטי אחר ופעולותיו ניתנות לבחינה על ידי בית המשפט.

הכונס יכול גם הוא לפנות לבית המשפט בבקשות שונות, ובהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א - 1981, גם בנושאי שכר. על פי תקנות אלו, בית המשפט רשאי לקבוע את שכרו של הכונס במסגרת הליך משפטי, בהתאם לפעולותיו והיקף ההכנסות של הנכסים השונים שנמצאים בחזקתו.

קביעת השכר מלווה בדו"ח כספי של בעל תפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר שבוקר על ידי רואה חשבון. במקרים מסוימים, יכול בית המשפט לפטור את הכונס ממסירת הדו"ח. על תצהיר זה מגיבים מספר גורמים. ראשית, הכונס הרשמי שרשאי להביע דעה על הדו"ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל עניין שכרוך בה. שנית, הנושה המובטח שצריך להשיב גם הוא. כמו כן, בית המשפט רשאי להיוועץ בכל אדם בנוגע לדו"ח, בפרט, בועדת הביקורת שקמה במסגרת ההליך, במידה ויש כזו.

כונסי נכסים עותרים לשכר ביניים

במקרה דנן, הוגשה בקשה מטעם הכונסים לקביעת שכר ביניים. הם ביקשו פסיקת שכר טרחה ביניים על יסוד הסכומים שנגבו על ידם עד למועד הגשת הבקשה, בהתאם לתקנות. בית המשפט פעל בהתאם לתקנות והפנה את הבקשה לגורמים השונים, אשר החזירו תשובתם.

הנושה המובטח, בנק לאומי, הודיע בכתב כעל הסכמתו לבקשה. הכונס הרשמי הגיב גם הוא וטען כי לבקשה לא היה מצורף דו"ח כספי ערוך ממנו ניתן היה ללמוד על ההכנסות וההוצאות של בעלי התפקיד במסגרת ההליך. עם זאת, באשר לשכר הטרחה המבוקש, הכונס הרשמי ציין כי הסכום הגיע לכדי 156,424 ₪. סכום זה היה גבוה מהנדרש על ידי המבקשים, היות והם העמידו את בקשתם על סך של 148,806 ₪.

הכונס הרשמי הסביר כי ההבדל נבע משימוש במדרגות שכר לא עדכניות על ידי המבקשים, כאשר העדכון היטיב עמם. הכונס הרשמי הוסיף מספר הערות נוספות באשר לשעבודים שנעשו ומידת מעורבותו בהליכים שנעשו עד לאותו מועד.

בית המשפט הטיל על כונסי הנכסים להגיש דין וחשבון כספי עד לסוף השנה דאז, במטרה ללמוד על הכנסותיהם והוצאותיהם במסגרת ההליך. כמו כן, הם התבקשו להבהיר את מהות השעבודים, כפי שביקש הכונס הרשמי. בהנחה של קיום דרישות אלו, פסק בית המשפט שכר טרחה בסך של 156,424 ₪ לכונסי הנכסים. בכך קיבל בית המשפט את הבקשה ושמר על זכות הכנוסים לקבל שכר עבור עבודתם, בהתאם לתקנות.