בקשת פשיטת רגל
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 8 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
הן החייב והן הנושה יכולים להגיש בקשת פשיטת רגל. בקשה זו מבוססת על מעשה פשיטת רגל אשר ביצע החייב, והוא אשר מהווה את הבקשה ויושב בבסיסה. המעשים אשר על יסודם ניתן להגיש בקשה זו, דהיינו מעשי פשיטת רגל, מפורטים בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
על פי סעיף זה, מעשי פשיטת רגל יכולים להיות התחמקות מנושים, העברת מרמה, הודעת חייב על הפסקת תשלום חוב, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, אי הענות להתראת פשיטת רגל או בקשה של החייב להכריז עליו כפושט רגל.
בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת, כאמור, גם על ידי נושה. עם זאת, בקשה זו יכולה להיות מוגשת על ידי הנושה רק בהתקיים התנאים המצטברים המנויים בסעיף 7 לפקודה:
- החוב אשר החייב חב לנושה המבקש איננו נמוך מ-82,441 שקלים (נכון לנובמבר 2011). עם זאת, בית המשפט רשאי, בהתאם לטעמים מיוחדים ולבקשת נושה, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל גם בגין סכומים נמוכים מכך.
- החוב אשר בגינו מוגשת הבקשה הינו סכום כסף קצוב אשר החייב צריך לשלמו באופן מיידי ו\או בעתיד הקרוב.
- הבקשה מוגשת בגין מעשה פשיטת רגל אשר אירע בשלושת החודשים אשר קדמו להגשתה.
- מקום מושבו של החייב בישראל. סעיף זה מתרחב במספר אופנים – ניתן לעמוד בדרישותיו גם כאשר החייב גר בשנה שלפני הגשת הבקשה בישראל, היה לו בישראל בית מגורים או שהוא ניהל עסקים בארץ (בעצמו או על ידי אחרים כגון שותפים, מנהלים או מורשים).
כאמור, גם חייב רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל. כאשר הבקשה מוגשת על ידי החייב בעצמו, מוטל על האחרון לעמוד בתנאים המנויים בסעיף 17 לפקודה:
- חובותיו של החייב אינם נמוכים מ-16,490 שקלים (נכון לנובמבר 2011).
- החייב צירף לבקשתו דין וחשבון אשר מתייחס למועד הגשת הבקשה ולכלל התקופה לגבי שנת המס האחרונה ושנת המס אשר קדמה לה. טופס זה צריך להיות ערוך לפי טופס אשר נקבע בתקנות. כמו כן, על החייב להגיש תצהיר מאומת ובו פרטים בנוגע לנכסיו (לרבות זכויות בתאגיד או מניות), פרטים בנוגע להוצאותיו והכנסותיו, פרטים בנוגע לחובותיו (תוך ציון שמותיהם ומענם של הנושים, והערבויות שניתנו להם), פרטים אשר ידועים לחייב אודות הכנסותיהם, נכסיהם, והוצאותיהם של בן זוגו של החייב (ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים החיים עימו).
- כתב סודיות - הרשאה בכתב לכונס הרשמי, מטעמו של החייב, ובה הסכמתו של האחרון למסירת מסמכים או מידע לכונס הרשמי או למי מטעמו. מדובר למעשה בשקיפות מלאה מבחינתו של החייב בכל הנוגע לנכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וכדומה.
- בבקשה צריך החייב לפרט מדוע הוא מגיש את הבקשה ומהי הטענה היושבת בבסיס טענותיו בדבר אי יכולת לפרוע חובותיו במלואם.
תגובת כונס הנכסים ודיון בבית המשפט
החייב או הנושה מגישים עותק מבקשת פשיטת הרגל, ביחד עם אישור על תשלום הפיקדון, לכונס הרשמי. הכונס הרשמי בוחן את הבקשה והוא רשאי לבקש, במידת הצורך, פרטים נוספים. לאחר גיבוש עמדתו של כונס הנכסים הרשמי, מוגשת בקשת פשיטת הרגל לבית המשפט. בית המשפט מוסמך, לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש החייב, ולאחר בחינת תגובתו של כונס הנכסים הרשמי, להחליט האם לתת צו כינוס לנכסיו של החייב. במידה ובקשת פשיטת הרגל הוגשה על ידי נושה, בית המשפט ינהל דיון בעניינה בנוכחות הנושה.